הפסקת האש בין חמאס לישראל. אין עסקה.

נכתב על ידי Michael Thervil

רוברטו שמידט / AFP באמצעות Getty Images

עם הכרזתו של ממשל ביידן היום כי הן ישראל והן חמאס נמצאים "על סף פריצת דרך" בשל שיחות הפסקת האש/השלום שנערכו היום בדוחא, קהיר יתבררו בסופו של דבר כלא יותר מאשר זה – שיחות. אם באמת תסתכל על תנאי הסכם הפסקת האש, לא רק שתצטרך לשקול את התנאים מנקודת המבט של שני הצדדים, אלא תצטרך לשקול איך כל צד מתחשב בתדמית ובמוניטין שלו מבחינה תרבותית. זה משהו שגם המתווכים בקטאר וגם בישראל לא הצליחו להבין ולהשיג.

למרות שקטאר היא חלק ממערב אסיה, יש לדעת שקטאר נתמכת במידה רבה על ידי אמריקה והמערב הקולקטיבי. זאת למרות תפקידה של קטאר כמתווכת באזור. כשמדובר בישראל ובמתווכיה אפשר לומר שהם רק יבקשו לקדם את הרצונות והרצונות של ישראל ולא של אף מדינה אחרת. מה שחשוב עוד יותר להבין הוא שאם לא יהיו מנהיגים מחמאס סביב השולחן בשיחות הפסקת האש – לא יהיו שיחות הפסקת אש. כלומר, מדובר רק בצד שלישי שמדבר בשם אחד הצדדים העיקריים המעורבים.

בעוד חמאס חותר לכונן פתרון של שלום כדי להפסיק את המלחמה בטווח הארוך, ישראל חותרת לסיים את המלחמה בהשמדה מוחלטת של חמאס ללא הגבלת זמן. זה באמת ניגוד עניינים שלא נפתר. כוונתנו בכך היא שלמרות שחמאס מוכן למסור בני ערובה לישראל, ישראל נכשלה במילוי משימתה "להיפטר מחמאס בעולם". מנקודת מבטו של חמאס, הם מטילים ספק ביכולתה של ישראל לקיים את סיום הסכם הפסקת האש מבלי לנסות לממש את משימתה להיפטר מחמאס בעולם, למרות שחמאס מוסר את קלפי המיקוח החזקים ביותר שלו – בני הערובה. בקיצור, האם אפשר לסמוך על ישראל? התשובה אינה מבוססת על מעשי העבר של ישראל.

נוסף על כך, עובדה ידועה היא שישראל הקרינה את הרעיון שעליה לשלוט בגבולות מפתח כמו מסדרון פילדלפיה, כמו גם במה שהם רואים כנתיבי הברחת נשק של חמאס. ויש גם את השאלה מי או אם העם הפלסטיני יורשה למשול בעצמו. בהתחשב בעובדה שישראל מעוניינת להפעיל שליטה על אזורי מפתח שיכללו את פלסטין, השאלה היא האם ישראל מוכנה לאפשר לעם הפלסטיני למשול בעצמו ללא התערבות ישראלית.

התשובה לשאלה זו היא לא. הסיבה שזה לא היא כי ישראל רוצה לחפש בכל פלסטיני ופלסטיני נשק שחוזר לפלסטין. קשה לדמיין שישראל תוותר על השליטה "סתם כך" מבלי שתרצה להפעיל אמצעי בקרה נוספים למען האינטרס הביטחוני שלה. שאלות אלה מגיעות בעקבות דבריו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לעיתונות:

"לעם הפלסטיני מגיע שלום וזכות לקבוע את עתידו. לישראל מגיע שלום וביטחון אמיתי. ובני הערובה ובני משפחותיהם ראויים להתאחד מחדש".

ויש גם את סוגיית הסוגיות המשפטיות ההולכות וגוברות של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שבמרכזן פרקטיקות השחיתות שלו. האם ראש הממשלה בנימין נתניהו מוכן להתמודד עם מערכת המשפט הישראלית? משקיפים רבים על הפוליטיקה במערב אסיה חושבים שהאינטרס שלו הוא להמשיך את המלחמה כדי להימנע מהעמדה לדין פלילי. סוגיה נוספת בעסקה שהושגה היא שחמאס רוצה שישראל תשחרר אסירים פלסטינים.

מבחינת ישראל – זה כמעט אסור כי הם חוששים שלחלק מבני הערובה הפלסטינים שישוחררו יש קשרים לחמאס ו/או חיזבאללה והם עלולים לבקש נקמה. נאמר כי יש לצפות שפלסטינים חפים מפשע ישמרו טינה וכעס כלפי ישראל וכי זכותם להחזיק באיבה כלפי ישראל.

אנו ב-VEDA Communications צופים כי שיחות הפסקת האש/שלום אלה לא יובילו אלא לבזבוז זמן ואף לעלייה נוספת בחישוב המוטעה בין שני הצדדים. הדבר הטוב ביותר שצריך לעשות הוא לאפשר גם לחמאס וגם לישראל להילחם עד הסוף ללא התערבות של מתווכים. כל דבר פחות מזה אינו עושה דבר מלבד לעכב את הבלתי נמנע.