ההתנקשות באנס אל-שריף ובעיתונאי בעזה

נכתב על ידי מייקל ת'רוויל

הסיכול הממוקד של אנס א-שריף והעיתונאי בעזה | צילום: אנס אל-שריף / X

[ההתנקשות באנס אל-שריף ובעיתונאי בעזה] החיסול הממוקד של 5 עיתונאים באל-ג'זירה ושני עיתונאים עצמאיים נוספים על ידי ישראל עורר זעם בקהילה הבינלאומית. הפעם, במקום להכחיש את הסיכול הממוקד, אישרה ישראל כי אכן הייתה מעורבת בחיסול ממוקד של העיתונאים בעלי השם אנס א-שריף, מוחמד קריקה, מואמן עליווה, מוחמד נופל ואיברהים זאהר. הם נהרגו בהפצצה אווירית על אוהל שלהם ליד בית החולים בעיר עזה בעזה. הסיבה לסיכול הממוקד של אנס א-שריף, לטענת ישראל, היא שאנס א-שריף "שימש כראש חוליית טרור בחמאס". על פי הדיווחים, אין זו הפעם הראשונה שאנס א-שריף נקלע לעימותים עם צה"ל, ובעבר הוא הכחיש כל טענה בדבר השתייכותו לחמאס. אך למרות זאת ולמרות החיסול הממוקד שלו ושל עיתונאים אחרים, ישראל לא סיפקה שום ראיות לכך שהוא נפרד מחמאס.

ישראל דיווחה כי אנס א-שריף החזיק בידי אנס א-שריף שמות, משכורות ומספרי טלפון של אנשי חמאס, אולם גם אם הדבר נכון, עיתונאים בכל רחבי העולם נחשבים לעתים קרובות לנוהג מקובל ליצור ולנהל תיעוד של מקורות למטרות דיווח. ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר דרש לערוך חקירה עצמאית של מותו של העיתונאי כתוצאה מהסיכול הממוקד של ישראל.

אלג'זירה פרסמה את ההודעה הבאה:

"אנס ועמיתיו היו בין הקולות האחרונים שנותרו מתוך עזה, וסיפקו לעולם סיקור לא מסונן, בשטח, של המציאות ההרסנית שעמה סובלים אנשיו".

אנשים רבים, ארגוני זכויות אדם וועדות בינלאומיות רואים בסיכולים הממוקדים הקודמים והאחרונים של עיתונאים בעזה תוכנית ישראלית לדכא את האמת ולהשאיר את העולם עיוור לפשעי המלחמה שהיא מבצעת בעזה. ישראל מכחישה את ההשקפות הללו ומתעקשת שהיא נלחמת במלחמה כדי "להיפטר מהחמאס".

הסיכול הממוקד של אנס א-שריף והעיתונאי בעזה | צלם לא ידוע

 עמדתנו ב-VEDA WORLD NEWS

הסיכול הממוקד לא רק של קבוצת העיתונאים האחרונה בעזה, אלא של עיתונאים לאורך כל המלחמה מאז ה-7 באוקטובר הוא לא פחות מברור עוצר נשימה עד כמה רחוק תעשה ישראל כדי להוציא לפועל את מלחמת רצח העם שלה נגד תושבי עזה. דיכוי המידע על ידי עיתונאים רוצחים אינו חדש בכל הנוגע לישראל. בעוד שהעיתונות וארגוני זכויות האדם הביעו זעם – עד כה לאף אחד מהם אין אמצעים או נראה כי הם משקיעים מאמץ כלשהו באיסוף האמצעים כדי לעשות משהו פיזי נגד מעשיה הברבריים של ישראל.

גם אם אנס א-שריף ניתק בתפקיד כלשהו את חמאס (ואין אינדיקציות לכך), העובדה שישראל ביצעה את התקיפה תוך התעלמות מחייהם של אנשים אחרים מעידה על כך. הדבר גם ממחיש את יכולתה ונכונותה של ישראל להתעלם גם מהערכות סיכונים ואת יכולתה להתייחס למותם של עמיתיו של אנס א-שריף כלא יותר מאשר נזק אגבי. בארה"ב שבה נשיאת נשק מוסתר היא חוקית ברוב המדינות, אנשים המשתמשים בנשק חם להגנה עצמית אחראים לכל נזק פוטנציאלי ואובדן חיים באמצעות תביעות אזרחיות ואפילו מאסר אם הכדורים שנפלטו מהנשק שלהם פוגעים ברכוש משפיעים לרעה על מישהו אחר - גם אם הם יורים כדי להגן על חייהם.

אמנם מדובר בעיתונות ובארגוני זכויות אדם ולא בגופים צבאיים, אבל חייב להיות משהו שהם (אנחנו) יכולים לעשות כקולקטיב כדי להנחית מכת מוות על ישראל בגלל פעולותיהם לא רק נגד העם הפלסטיני, אלא גם נגד הרג סוכני העיתונות. אחד הצעדים שאנו מאמינים שהעיתונות וארגוני זכויות האדם יכולים לעשות הוא להפנות את הלחץ מישראל ומהממשלות העתידיות שלנו להפעיל סנקציות דרקוניות על מדינת ישראל. כוונתנו היא שסוכנויות עיתונות וזכויות אדם צריכות להפעיל לחץ כה רב על הממשלות שלהן ולדרוש מממשלותיהן להפסיק ולחדול מכל קשרי המסחר, התקשורת והיחסים הדיפלומטיים עם ישראל עד כדי כך שישראל תקרוס ותסתבך בבידוד חברתי-כלכלי וחסר כל, עד שישראל כמדינה עומדת בפני סף הכחדה בעולם המודרני עצמו.